טיקטוק יוצאת מהמסך: יומן פיזי חדש מבקש להחזיר את המשפחה לשולחן המטבח
בתחילת 2026, כשמשפחות רבות מנסות לייצר מחדש סדר בתוך השגרה הלחוצה של עבודה, לימודים וחוגים, טיקטוק משיקה יוזמה מעט חריגה ביחס לדימוי שלה כרשת של סרטונים קצרים וגלילה אינסופית. החברה הכריזה על “For You Calendar”, יומן שבועי מודפס שנועד לעודד תכנון משפחתי ושיחות פתוחות על זמן מסך, זמן בית וזמן “בשבילך”. הרעיון, לפחות לפי האופן שבו הוא מוצג, הוא לקחת את אותה שאלה שמלווה כמעט כל בית עם מתבגרים, כמה זמן אנחנו באמת מבלים אונליין, ולהפוך אותה לשיחה יומיומית פחות טעונה.
ההשקה מגיעה בינואר, עיתוי לא מקרי: תחילת שנה נתפסת כנקודת איפוס טבעית, רגע שבו קל יותר להציב כללים, לבנות הרגלים ולהגדיר מטרות. בטיקטוק מציגים את היומן ככלי שמחבר בין תכנון פרקטי של השבוע לבין רפלקציה ותקשורת משפחתית, כולל שיח על האיזון בין פעילויות אונליין ואופליין.
שיתוף פעולה עם יוצרת מעולם הנייר: Linda Tong Planners
כדי להעניק ליומן אופי מוחשי ולא עוד מסך, טיקטוק משתפת פעולה עם Linda Tong Planners, יוצרת שמזוהה עם מוצרי נייר מאוירים ידנית. מדובר במותג של יוצרות קטנות, עם דגש על איור וסטיישנרי שמנסה להפוך ארגון אישי ומשפחתי למשהו נגיש ומהנה יותר. בטיקטוק מתארים אותה כאמנית שמאיירת כלי כתיבה ויומנים בעבודת יד, והחיבור איתה מסמן בחירה ברורה: פחות פיצ’ר דיגיטלי בתוך האפליקציה, יותר אובייקט שמונח בבית ונוכח בחיים עצמם.
היומן עצמו מוצג כמתכנן שבועי שמיועד להיות “מרחב” שבו המשפחה מתכנסת פעם בשבוע לתכנן, לשתף ולהציף דברים שלא תמיד עולים בשיחה אקראית באמצע היום. הדגש הוא לא רק על תיאום לוגיסטי, מי בחוג ומתי, אלא גם על שיחה על זמן “for you”, זמן אישי, ועל האופן שבו משתמשים בזמן פנוי בין מסך לבין חיים מחוץ לו.
הפצה מוגבלת בחינם: ניסיון להפוך את הכלי לנגיש
אחת הנקודות המעניינות במהלך היא ההחלטה להציע כמות מוגבלת של יומנים ללא תשלום. בטיקטוק מסבירים שהמטרה היא נגישות למשפחות, ובפועל מפנים להזמנה דרך האתר של Linda Tong Planners. ההיצע מוגבל, מה שממקם את היוזמה איפשהו בין פרויקט קהילתי למהלך תדמיתי: מצד אחד כלי פיזי פשוט שיכול להועיל למשפחות, מצד שני חלוקה מוגבלת שמזכירה עד כמה אפילו עידוד “בריאות דיגיטלית” מתנהל בתוך כללי משחק של השקות וקמפיינים.
עצם הבחירה ביומן פיזי מעלה שאלה מעניינת: האם כדי לנהל זמן מסך צריך כלי מחוץ למסך? טיקטוק, במשתמע, מאמצת כאן גישה שאומרת שכן. במקום להוסיף התראות או לוחות בקרה בתוך האפליקציה, היא מציעה למשפחה להחזיר את השליטה למרחב ביתי משותף, עם עט ונייר, ולהפוך את הסדר להרגל שבועי.
היוצרים נכנסים לפיד: סרטונים שמדגימים שימוש ביתי
לצד המוצר עצמו, טיקטוק מגייסת מספר “יוצרי הורות” כדי להמחיש איך היומן אמור לעבוד במציאות. בין החשבונות שמוזכרים נמצאים @mrandmrsgrit, @mrshannonlanier, @oh.henrys ו-@lyndseystamper1. לפי החברה, הסרטונים שלהם משולבים בפידי ה-For You של משתמשים ומציגים איך הם מתארגנים בבית, איך הם מייצרים זמן משפחתי, ואיך הם פותחים שיחות עם מתבגרים סביב איזון דיגיטלי.
הבחירה דווקא בהורים למתבגרים איננה מקרית. אלו השנים שבהן המתח סביב מסכים מגיע לשיא: לילדים כבר יש עצמאות דיגיטלית, לעיתים גם מכשיר פרטי, והרגלים שמתגבשים מהר יותר מכל שיחת “בוא נדבר על זה”. היומן, כפי שהוא מתואר, מבקש להכניס “רגע שבועי קטן” שמאפשר לעצור, לבדוק מה קורה, ולנסות לנהל את השיח במקום לרדוף אחריו.
עוד חוליה בשרשרת כלים למשפחות: Family Pairing, Time & Well-being ושיתופי פעולה
טיקטוק מציגה את היומן כחלק ממארג רחב יותר של משאבים שהיא מפעילה סביב אוריינות דיגיטלית, בטיחות ורווחה. בתוך אותו סל כלים היא מציינת את Family Pairing, כלי שמאפשר חיבור בין חשבון הורה לחשבון של מתבגר לצורך ניהול הגדרות, וכן את מרחב Time & Well-being. בנוסף מוזכר גם מסמך בשם Digital Safety Partnership for Families, שמוגדר כשותפות בנושא בטיחות דיגיטלית למשפחות.
המסר הכולל ברור: החברה מבקשת להיראות כמי שמבינה שהשימוש באפליקציה לא מתקיים בוואקום, אלא בתוך בית, עם הורים, חוקים, ויכוחים וגבולות. ובכל זאת, יש כאן מתח מובנה שקשה להתעלם ממנו. טיקטוק היא גם המקום שבו זמן נוטה להתארך בלי ששמים לב, והפיתוי להישאר עוד “רק סרטון אחד” הוא חלק מה-DNA של הפלטפורמה. כשהיא מציעה כלי להרגלים מאוזנים, היא בעצם מכירה בכך שהשיחה על זמן מסך כבר לא שולית, אלא חלק מהקיום היומיומי של משתמשים והורים כאחד.
בין השראה אונליין לחיבור בעולם האמיתי
בסופו של דבר, “For You Calendar” הוא ניסיון לתרגם רעיון מופשט, איזון דיגיטלי, לפרקטיקה קטנה וקונקרטית: דף שבועי שמכריח להסתכל על הזמן כמשאב מוגבל. הוא גם מחזיר למשפחה משהו שנשחק בעידן האפליקציות, מפגש קצר סביב תכנון, שבו אפשר לשאול לא רק “מה יש לנו מחר”, אלא גם “מה עשינו השבוע עם הזמן שלנו”.
השאלה הפתוחה היא האם יומן אחד, גם אם מאויר ומזמין, יכול להתחרות בכוח המשיכה של הפיד. אולי הוא לא אמור להתחרות, אלא רק להציע נקודת עוגן. אבל בעידן שבו הגבול בין בית למסך הפך דק במיוחד, כל ניסיון ליצור טקס משפחתי קבוע, אפילו קטן, חושף עד כמה הדיון על טכנולוגיה הוא בעצם דיון על יחסים, על קשב, ועל מי באמת מנהל את השבוע שלנו.



