בולדר שיווק דיגיטלי
הקנייה אונליין עומדת להפוך לשיחה, לא לשרשרת קליקים. עם השקת Universal Commerce Protocol (UCP), גוגל מנסה להניח שכבת תיאום שתאפשר לסוכני AI לדלג בין חיפוש, השוואה, צ'קאאוט ושירות לקוחות בלי להיתקע בכל פעם במערכת אחרת. זה נשמע כמו עוד תקן טכני, אבל בפועל מדובר בניסיון לקבוע מי ידבר בשם הקונה ומי יחזיק במפתח לרגע הכי יקר במסחר הדיגיטלי – המעבר מהמלצה לפעולה.
אפל, החברה שבנתה את המותג שלה על שליטה הדוקה בכל שכבה של החוויה, עומדת לבצע פנייה מפתיעה החוצה: להכניס את Gemini של גוגל אל תוך המוצרים שלה כדי לצמצם פער שהלך והתרחב בעידן ה-Generative AI. במרכז הסיפור נמצאת סירי, שהבטיחה פעם אינטראקציה טבעית וחכמה, אבל בשנים האחרונות התקשתה להתחרות בעוזרות ובצ'אטבוטים שמתקדמים בקצב מסחרר. אם ההסכם הרב-שנתי עם Alphabet אכן יתממש כפי שמדווחים, זו לא רק החלטה טכנולוגית אלא איתות ברור על שינוי כיוון: פחות לבד, יותר מהר, גם אם המחיר הוא תלות בשותפה שהיא בו בזמן גם יריבה.
רגע לפני עונת החגים, וואטסאפ מחזקת את מה שכבר הפך להרגל יומיומי ומוסיפה שכבה חדשה של אינטראקציה: שיחות שלא נענו הופכות להודעת קול או וידאו מיידית, שיחות קבוצתיות מקבלות תגובות והדגשת דובר, ובמקביל הסטטוס והערוצים מתקרבים עוד צעד לעולם של תוכן ושיתוף. לצד כלי יצירה מבוססי Meta AI, חיפוש מדיה מסודר במחשב ותצוגות קישור נקיות יותר, העדכון הזה מנסה לשמור על הפשטות המוכרת – ולתת עוד סיבה להישאר בתוך האפליקציה.
מה קורה כשטיקטוק, סמל הגלילה הבלתי נגמרת, מבקשת דווקא לעצור את הזמן? עם “For You Calendar” היא מחליפה את הפיד בדפים מודפסים ומציעה למשפחות טקס שבועי פשוט: לשבת יחד סביב שולחן המטבח, לכתוב מה באמת קורה בשבוע הקרוב, ולדבר בלי האשמות על הדבר שהכי קשה למדוד בבית מודרני – כמה זמן נשאר לנו זה עם זה, וכמה ממנו נשאב למסך.
וידאו גנרטיבי כבר מזמן לא מסתפק בלהזיז תמונה כמה שניות, והעדכון החדש של Veo 3.1 מחדד את המטרה: להפוך תמונות ייחוס לקליפים שנראים עקביים, חדים ומוכנים לפיד. עם תמיכה אמיתית ב-9:16, שדרוג איכות עד 1080p ו-4K, וכלים שמנסים לשמור על זהות דמויות וחפצים בין סצנות, גוגל דוחפת את "Ingredients to Video" קרוב יותר למה שיוצרים ומותגים צריכים ביומיום – תוצאה מהירה, נראית מקצועית, ומותאמת למסך של הטלפון.
בארבע השנים האחרונות TikTok בארה״ב הייתה פחות אפליקציה ויותר שדה קרב: מצד אחד מכונת בידור ששואבת מיליונים למסך, ומצד שני סמל לחרדה אמריקאית מפני נתונים, אלגוריתמים והשפעה סינית. אחרי השבתה קצרה, חזרה לחנויות האפליקציות וסבב אינסופי של איומים, חקיקה ותביעות, מגיע עכשיו הרגע שבו הפוליטיקה מתרגמת לניירת: עסקה שמעניקה למשקיעים אמריקאים שליטה משמעותית ומציבה דדליין קשיח לינואר 2026, עם הבטחה אחת גדולה ברקע, להשאיר את TikTok חיה, אבל להוציא ממנה את סימן השאלה הביטחוני.
במרוץ ה-AI יש נקודה אחת שבה ההייפ הופך מיד לכלי עבודה אמיתי: כשמודל מצליח לכתוב קוד שאפשר לסמוך עליו בפרויקט גדול. עכשיו, לפי דיווח חדש, DeepSeek מתכוננת להשיק את V4 עם מיקוד חד במשימות פיתוח, כולל התמודדות טובה יותר עם פרומפטים ארוכים והקשרים מורכבים. אם הטענות על ביצועים עדיפים מול Claude ו-GPT יתבררו כנכונות, זה עשוי להיות מהלך שמערבב מחדש את הקלפים בשוק שבו מפתחים מחפשים דיוק, עקביות ועלות סבירה לא פחות מברק שיווקי.
תיבת הדואר שלכם עומדת לקבל שותף חדש, והוא לא עוד תוסף שמסדר תוויות אלא מנוע בינה מלאכותית שמנסה להבין מה דחוף, מה חשוב ומה אפשר לדחות למחר. גוגל משלבת את Gemini בתוך Gmail עם כלים שמסכמים שרשורים, משדרגים חיפוש ומנסחים תשובות, אבל כמו בהרבה השקות AI קודמות – ישראל על המפה רק אחרי ארה"ב, ובשלב הראשון גם רק באנגלית.
בעסקת ענן אחת, בשווי 32 מיליארד דולר, מצטלב כל מה שמגדיר את עידן הטק הנוכחי: מרוץ החימוש באבטחת סייבר, התיאבון של ענקיות הענן, והאצבע של בריסל שמונחת על כפתור העצירה. רכישת Wiz בידי אלפבית כבר איננה רק סיפור אקזיט ישראלי יוצא דופן, אלא מבחן עקרוני לשאלה עד כמה אירופה מוכנה לאפשר לגוגל לקנות יתרון אסטרטגי בשוק שבו אמון וביטחון הפכו למטבע הקשיח ביותר. עד 10 בפברואר, כל תרחיש פתוח – מאישור מהיר ועד מסלול בדיקה עמוק שיכול לשנות את תנאי המשחק.
כדי ללמד מודלים לבצע עבודה משרדית אמיתית, חברות בינה מלאכותית מחפשות לא עוד טקסטים מהרשת, אלא את הדבר עצמו: מסמכים, מצגות, גיליונות ומאגרים שנוצרו בעבודה היומיומית. אלא שכאן בדיוק נמתח חוט דק בין "דאטה איכותי" לבין חומר שעלול להיות חסוי, קנייני או מוגן בזכויות יוצרים. דיווח של Wired טוען כי OpenAI ו-Handshake AI מבקשות מקבלנים להעלות דוגמאות של תוצרים אמיתיים ממקומות עבודה קודמים ולעיתים גם נוכחיים, עם הנחיות למחיקת פרטים מזהים, מהלך שמעלה שאלה מטרידה: מי בכלל מסוגל להבטיח שמה שנשאר "נקי" באמת.
כשצ'אטבוט שמייצר תמונות בלחיצת כפתור מתחבר לרשת חברתית שנבנתה להפצה מהירה, די בדקה אחת כדי להפוך "ניסוי טכנולוגי" לאירוע מדיני. החסימה הזמנית של Grok באינדונזיה לא נולדה מוויכוח על חופש ביטוי, אלא מחשש קונקרטי לפגיעה מינית דיגיטלית בדמות דיפ-פייקים לא בהסכמה, כולל דיווחים שמערבים נשים אמיתיות וגם קטינים. עכשיו השאלה שמטרידה רגולטורים בכל העולם כבר אינה האם הבעיה קיימת, אלא מי אמור לעצור אותה, ובאיזה מחיר.
פחות משבוע אחרי ש-Grok הדליק את הרשת עם יכולות יצירת תמונות שהפכו במהירות לכלי להפצה פוגענית, X מושכת בחדות את בלם היד ומעבירה את הפיצ'ר מאחורי חומת תשלום. אלא שהמהלך הזה עובד רק בתוך הטיימליין של X, בעוד שבאפליקציית Grok העצמאית הדלת נשארת פתוחה. הפער הזה יוצר תמונה מוזרה של "בטיחות לפי פלטפורמה" ומחדד את השאלה אם מדובר בניסיון אמיתי לצמצם נזק, או בעיקר בהזזה של הבעיה החוצה מהמרחב הציבורי שבו היא הכי נראית.
